אחד ל-1000

שני סוגי מנהיגים - ״עשו את הדרך״ לעומת ״לא עשו את הדרך״.

ישנם מנהיגים שעוצבו במסגרות שמייצרות מנהיגים. גם במסגרות האלה ישנם אלה שמגיעים לקצה יכולת ההנהגה שלהם ויש כאלה שנמצאו ראויים להתקדם הלאה.אם אתה רואה שהבנאדם טוב לתפקיד מ״פ אבל בתפקיד מג״ד זה לא מתאים (לא זה לא הולך טוב - אלא לא מתאים) אז בזה זה נעצר.

לעומת אלה שעשו את הדרך ישנם את אלה שלא. אלה שמצאו קיצור דרך.

לא עוצבו לתפקיד מנהיגות, לא יודעים מה משמעות המילה מנהיגות, לא החזיקו חיים של בני אדם על הכתפיים שלהם אבל מצאו את הדרך לתפקידים שמנהיגות היא חלק קריטי ממנה.

• מנהיגות: היכולת לבצע ולהניע אנשים לבצע משימות מורכבות, דינמיות, לאורך זמן רב.

• מנהיגות בחברה מערבית: היכולת לבצע ולהניע אנשים לבצע משימות מורכבות, דינמיות, לאורך זמן רב עם אתיקה.

אחרי שננצח את המלחמה הזאת ונלך לבנות חברת מופת יהיו לפנינו שני סוגים של אנשים שיטענו לכתר - אלה שעשו את הדרך ואלה שלא.

סטטיסטיקה

ניקח נניח 1000 אנשים שעשו את הדרך באיזושהי מסגרת. אנחנו רוצים אותם לתפקיד של ניהול המדינה. זה שהיו טובים במסגרת אחת לא מעיד על התאמה על השניה אבל יש יתרון אם הם אנשי עשייה ועוצבו כמנהיגים.

כשאנחנו בוחרים במנהיגות של אנשי עשייה שעוצבו למנהיגות לא בטוח שנקבל את הדבר האמיתי אבל הסבירות קיימת. בבחירה של אנשים שעשו את הדרך - יהיו מקרים שנראה תוצאות.

נניח לצורך הדיון שמתוך 1000 אנשים שעשו את הדרך רק 100 יוכיחו את עצמם לתפקיד מנהיגות המדינה. נניח שה-900 האחרים או שזאת הייתה קפיצה גדולה מידי או שעברו לעולם של פופלריות זולה או שלא התאימו מאיזושהי סיבה. נניח שזאת הסטטיסטיקה.

מה לגבי אלה שלא עשו את הדרך?

קודם כל יש כאלה. מהטמה גנדי הוא דוגמא טובה לכך. הוא בכלל היה עורך דין שהסתובב באפריקה.

שום מסגרת מנהיגותית לא עיצבה אותו. הוא נחשב למקבילה של משה רבנו עבור העם ההודי.

גנדי היה אירוע נדיר שהתפתח בכוחות עצמו (דרך אגב, משה רבנו לא היה כזה. משה קיבל חינוך למנהיגות מהרגע הראשון. יש ביהדות גם כאלה שהגיעו משום מקום אבל זה נושא אחר).

האם מבין הפוליטיקאים שלנו שלא עשו את הדרך אתם רואים מישהו מקביל למהטמה גנדי אצלינו?

יש כאלה?

לא אה...

ניקח 1000 אנשים שאין להם שום רקע במנהיגות בכלל ולא היו במסגרות שמעצבים מנהיגים.

נניח שאנחנו נותנים להם להוביל את המדינה כי הם אלה שמעמידים את עצמם מולינו לבחירה.

נניח שהם נבחרו והם מנהיגים את המדינה במשך חודש שלם.

אחרי חודש מרכזים את כולם לחדר אחד ושואלים אותם: ״אחרי שראיתם את התמונה הגדולה,מי מכם חושב שהוא הדבר האמיתי?״

אתם יודעים מה יקרה?

כל ה-1000 ירימו את הידיים למעלה!

כולם!

למה?

כי הם מעולם לא הפנימו את המשפט ״דע את עצמך״.

״דע את עצמך״ הוא משפט יפה שהופיע בפעם הראשונה בדלפי (מקדש לאל אפולו ביוון) בכניסה למקדש. יש את העניין שמילים יכולות לסנוור בני אדם כי מאחורי המילים היפות האלה מה שקרה במקדש בדלפי היה אינפנטיליות לשמה אבל זה עניין אחר.

בכל אופן, את הביטוי ״דע את עצמך״ ניתן להצמיד לנושאים שונים.

למשל, אם אתה רוצה להנהיג ואתה צריך לקבל החלטה - האם אתה באמת ראוי ויכול לקבל אותה?

כשאני נתקל במקרים כאלה, אני חושב טוב טוב אם אני צריך לקבל החלטה או להעביר אותה לאדם אחר שראוי לקבל אותה. לפעמים אני מקבל ולפעמים לא. דוגמא אחרת מנושא אחר לגמרי:

אני מנגן בצ'לו, לפעמים בא לי לנגן משהו יותר מורכב אבל יש עדיין דרך לעשות אז אני מאתגר את עצמי כמה שאני מרגיש שאני יכול. ככה נהגתי כקצין בסדיר,כקצין במילואים, בכל מסגרת שהייתי בה. סיכונים או אתגרים מגיעים כשאני מרגיש ביטחון במסגרת שאני חלק ממנה ובעצמי ולא שוכח שחיי אדם בעסק.

למשל, לא עושים תחבולה כדי לממש את עצמך כקצין. עושים תחבולה כשצריך ובמידה שצריך אחרת חיי אדם ילכו לאיבוד.

יש פה אלמנט של כישרון, יכולות, מקצוענות וגם אינטגריטי - דע את עצמך. ויש גם את הביטחון שלך בארגון.

*ברטרוספקטיבה, מודל צבאי היה מתאים לי הכי טוב..

כשאותם 1000 אנשים (אחרי שהם כבר ראו את התמונה הגדולה) מסתכלים במראה הם לא רואים את עצמם. הם רואים משהו שהוא שווה הרבה יותר מהם וזאת בעיה.

לחלום זה טוב. אני איש של חלומות גדולים.

לחלום שאתה הדבר האמיתי כשאתה לא, ולהנהיג את המדינה הכי מורכבת בעולם - סכנה למדינה.

״דע את עצמך״ לא בא לידי ביטוי אצל האנשים האלה.

הם באמת מאמינים שהם הדבר האמיתי למרות שלא היכולות והתוצאות שלהם מצביעות על כך.

הם רוצים להנהיג אבל לא מהסיבות הנכונות ולא מקיום יכולות להנהיג. הם רוצים לדאוג לעצמם.

לא טובת המדינה מדריכה אותם.

כסף כן, כח כן, טובות הנאה כן, מגלומניה - כן.

טובת המדינה? - לא.

אבל האמת שזה חמור מזה.

כי פופוליזם מוליד חוסר מוסר שמוליד עבריינים, ותאמינו לי, יש ב-120 המון עבריינים. מעבר לדמיון שלכם. אנשים שגונבים. לא רק כסף, אלא מתחזים למשהו שהם לא.

והם? הם יהיו אלה שיובילו את המדינה? לאן?

אין לי שום הערכה למושג: ״פוליטיקאי ישראלי״ אבל אני מבין את הצורך של העם להאמין באיזשהי קבוצה של אנשים. גם אני רציתי להאמין שיש כאלה בינינו.

הם לא שם.

אין אנשים עם חזון בפוליטיקה הישראלית.

אין להם מושג אפילו איך מייצרים חזון, וזה לא ענין טריוויאלי.

תראו, הסתכלתי על איזה תוכנית שגדי אייזנקוט שלח מישהי מהמפלגה שתבוא ותדבר עם אנשי אקדמיה על מנת לבדוק איך להחזיר את 270,000 אנשים שעזבו את הארץ מאז 7/10.

אין בתוכנית התייחסות לסיבת השורש.

כאילו, הכל סביב דירה, עבודה, כסף.

מה עם תרבות? אולי אנשים עזבו כי לא מתחברים לתרבות שנוצרה פה?

אולי אנשים מרגישים לא נח לומר: ״עזבנו כי אתם מתנהגים כמו ברברים״

אבל אין התייחסות לסיבת השורש בתוכנית - ולכן התוכנית היא כשלון.

אבל אייזנקוט אישר!

זאת לא תוכנית של אדם שמצטיין בחזון מייצר.

מה אתם קודם?

כי אני לא יהודי.

אני גם לא ישראלי.

אני בן אדם.

כל שאר התוויות שאתם רוצים לשים עלי - אני לא מקבל.

ובני אדם רוצים תרבות שהיא איכותית. כל אחד ברמה שלו.

אבל אין אנשי תרבות בפוליטיקה שלנו. הם לא שם. חיפשתי.

אין אנשי ערכים בפוליטיקה שלנו. הם לא שם. חיפשתי.

אין אנשי חזון בפוליטיקה שלנו. הם לא שם. חיפשתי.

העם יקח אלטרנטיבה לשם האלטרנטיבה. והעם צודק - מגיע לו אלטרנטיבה.

אבל תדעו - הם לא הדבר האמיתי (שני הצדדים).

ואתם תאשימו את עצמכם. כי אנשים עזבו לא בגלל טרור, או מלחמות או מצב כספי.

אנשים עזבו כי תרבות שנבנתה פה - לא ראויה להגדרה של חברה מערבית.

ולכן המנהיגים שלכם - לא מתנהגים כמו מנהיגים בחברה מערבית.

לגבי המשך דיונים על פוליטיקה ישראלית ומנהיגים?

אני מיציתי.

כפי שנהוג לומר בצה״ל:

״איחלתי לקצין בהצלחה בתפקידו החדש.״

(זה משפט כסת״ח שאומר שאין לי עניין בהם יותר)